גזר דין בתיק ת"פ 25983-04-12

רקע.

בפתח הדברים ראוי לציין כי המועדים הרלבנטיים להליכים המתייחסים לגזר דין זה חשובים, לפיכך, אתייחס אליהם במידה ראויה ובהרחבת מה.

בתאריך 18.4.12 הוגש נגד הנאשם כתב אישום בתיק העיקרי  25983-04-12. כתב אישום זה כלל בחובו שני אישומים. באישומים אלה יוחסו לו עבירות הקשורות ליחסיו עם מי שהייתה בת זוגו בעבר,  ועובר לעובדות כתב האישום  - נפרדו השניים. באישום הראשון יוחסו לנאשם עבירות של איומים והטרדה באמצעות מתקן בזק, באישום השני יוחסה לנאשם עבירה של הפרת הוראה חוקית.

עבירות אלה מכונות במקומותינו עבירות של אלימות בין בני זוג.

מסתבר כי בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה במועד הנ''ל בקשה נגד הנאשם למעצרו עד תום ההליכים.  הדיון בבקשה התקיים ביום 22.4.12 לפני כב' השופט ארניה בעת שכיהן כשופט תורן. בדיון זה , הובא הנאשם, מן הסתם, כעצור.  כתב האישום הוקרא לו והוא ביקש ליתן מענה במועד נדחה.

ואכן, התיק נדחה לדיון לפני ביום 22.5.12. בדיון זה הודיעו הצדדים כי הגיעו לכדי הסדר טיעון. על פי הצהרתם - הנאשם יודה ויורשע בכתב אישום מתוקן, כמו כן, יודה ויורשע בעובדות שבכתב אישם אחר, אשר אף הוא תוקן - ת.פ. 35309-10-10 (להלן - "כתב האישום השני או התיק השני") . הצדדים הצהירו כי יטענו לעונש באופן "חופשי", משמע כל צד יטען כפי טעמיו, בלי כל התחייבות של התביעה לעונש מסוים או בלי שהצדדים אף יגיעו להסכם בדבר רפי ענישה שונים. ואכן, כך היה הנאשם הודה בעובדות שבשני כתבי האישום, כמפורט לעיל, והצדדים טענו לעונש. עוד חובה לציין ולהדגיש כי הנאשם לא ביקש להיעזר  בשירות המבחן בעת טיעוניו לעונש, בדרך של קבלת תסקיר שירות המבחן.

כאן המקום לציין כי לעומת הדיון שהתקיים לפני ביום 22.5.12, שהיה לראשונה דיון מהותי,  הרי שבדיונים הנוגעים לכתב האישום השני, הוא למעשה הראשון מבחינה כרונולוגית, התקיימו מספר דיונים מהותיים. בתיק זה, דהיינו בכתב האישום השני,  הוגש כתב האישום בתאריך 18.10.10.  בדיון שהתקיים לפני השופט יקואל בדיון ביום  16.6.11, הודיעו הצדדים כי הגיעו לכדי הסדר טיעון לפיו כתב האישום יתוקן,  ובטרם טיעונים לעונש יופנה הנאשם לשירות המבחן לקבלת תסקיר. בדיון הנדחה שהתקיים ביום 1.3.12 נתבקשה דחייה על ידי שירות המבחן.

כפי שציינתי לעיל, התאריכים הרלבנטיים במקרה שלפני חשובים ביותר. שכן כפי שעולה מתוך העובדות, בעוד הנאשם מצוי בקשר עם שירות המבחן בהליכים של כתב האישום השני, והדיון נדחה ביום 1.3.12 לקבלת תסקיר,  עבר הנאשם העבירות המיוחסות לו בתיק שלפנינו דהיינו בתאריך 8.4.12 - הטרדה באמצעות מתקן בזק, בתאריך 16.2.12 עבירה של הפרת הוראה חוקית.

לאחר הקדמה זו, שעיקרה הוא בפרישת מועדים באשר לתיק שני ולתיק שלפני, ראוי לציין באילו עובדות הודה הנאשם והורשע על פי הודייתו. בעניין זה ראוי ללכת אחר העובדות מבחינה כרונולוגית מאשר מבחינת ההליכים שלפני.

כתב האישום השני.

הנאשם הודה כי ביום 15.10.10 סמוך לשעה אחת בצהריים אסף המתלונן את בנו מבית ספרו, וניגש לחנות מכולת במקום מסוים בעיר נס ציונה. שם פגש המתלונן בנאשם. המתלונן אשר הכיר את הנאשם, בקשו להנמיך את עוצמת המוזיקה לה הנאשם מאזין ברכבו בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות הלילה המאוחרות כשהוא נוהג ברחוב וזאת משום שהוא מפריע מנוחת השכנים וילדיהם.

לבקשה פשוטה זו, ענה הנאשם, כך לפי הודייתו, כי לא אכפת לו שכולם יתפוצצו ושהילדים יתעוררו והדבר לא מעניין אותו בכלל. בהמשך לכך, ושוב על פי הודיית הנאשם, אמר הנאשם למתלונן כי החל מיום המחרת הוא ישמיע מוזיקה חזקה משעה חמש בבוקר וישים את רכבו מתחת לחלון המתלונן ושיתפוצץ כל הבניין. עוד אמר הנאשם למתלונן כי לא קוראים לו י' אם הוא לא יזיין אותו.  ועוד אמר הנאשם למתלונן: "אני שובר אותך".  בהמשך לדברים אלה, דחף הנאשם את מרפקו על צידי גופו של  המתלונן ואמר לו שיבוא החוצה אם יש לו ביצים. המתלונן דחף את הנאשם על מנת שיעלה בידו לצאת מחוץ למכולת.  ולאחר שיצא המתלונן מהמכולת אמר לו הנאשם שיחכה לו בחוץ הוא בא אליו.

הנאשם יצא אל המתלונן כשהוא אוחז בחפץ שטיבו אינו ידוע, התקרב לפניו של המתלונן ואמר לו שלא קוראים לו י' אם הוא לא הורג אותו. הנאשם הכה את המתלונן בחזהו ואמר למתלונן שהוא אינו יודע עם מי יש לו עסק.

מסכת האיומים שאיים הנאשם על המתלונן, כך על פי הודיית הנאשם, לא הסתיימה. הנאשם המשיך לאיים על המתלונן ואמר לו כי הוא  - המתלונן, אינו יודע מה הוא עשה וכי הוא גמור והוא לא יודע מה עוד יעשה לו הנאשם וכי המתלונן יהיה סגור בתוך הבית ואם ישים את האף שלו בחוץ הנאשם יזיין אותו או יהרוג אותו.

מסכת הסבל שעבר המתלונן לא הסתיימה בכך. המתלונן נסע לביתו ואז הבחין בנאשם ממתין לו סמוך לביתו. הנאשם המשיך לעקוב אחר המתלונן.  לאחר שהמתלונן הגיע לביתו ויצא מרכבו צעק לו הנאשם כי אם יש לו ביצים שיבוא מאחורי הבניין והוא יחכה לו שם. בתגובה ביקש המתלונן מהנאשם שיירגע וילך לביתו. אלא שהנאשם יצא מרכבו סטר למתלונן בפניו באומרו למתלונן כי עכשיו הוא גומר אותו. בהמשך לכך, נטל הנאשם מקל עץ שהיה מונח ברכבו, והניפו על מנת להכות המתלונן בראשו. המתלונן הניף ידו על מנת להגן על עצמו משום כך, פגע המקל בידו השמאלית. אחר כך הכה הנאשם את המתלונן באמצעות המקל בבטנו ובברכו של המתלונן.

כתוצאה מאלימותו הפיסית של הנאשם נפגע המתלונן באמת יד שמאל ובחזהו לכיוון צד שמאל.

בהודייתו כאמור בעובדות כתב האישום הורשע הנאשם בעבירות של: תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים.

בתיק העיקרי.

התיק העיקרי הוא התיק שממנו מגיעים אנו לגזר דינו של הנאשם. כתב האישום כולל בחובו שני אישומים שבעובדותיהם הודה הנאשם.